טיפול בתנועה
"הגוף אומר מה שמילים אינן יכולות לומר" (מרתה גרהם)
תנועה, מגע וארגון התפקוד הגופני הם חלק בלתי נפרד של חיים תקינים. האינטגרציה של העצמי ודפוסי הקשר עם הזולת באים לידי ביטוי במיצב הגוף ובדפוסי תנועה אישיים. הגוף נותן לנו אינדיקציות חזותיות למצב הנפשי. התערבות טיפולית נכונה עשויה לשחרר את הגוף ולסייע בפתרון הבעיות הרגשיות/נפשיות.
הנחת היסוד בטיפול בתנועה היא שבהיות הגוף והנפש מערכת אחת, ניתן לגייס לצורך הטיפול את הכלים והכוחות של המערכת הגופנית, שבה לתנועה תפקיד מפתח. המושג "תנועה" או "תנועתיות" בהקשר זה מציין את סך כל הפעולות והמצבים הגופניים המהווים-במודע ושלא במודע-חלק בלתי נפרד של כל חוויה רגשית ושל התנהגות חיצונית.
כל תנועה מכילה, בו זמנית, רמות שונות של חוויה: ברמה המוטורית, ברמת הדחפים, ברמה הרגשית, ברמה הפסיכו דינאמית.
לכל אדם קיימים דפוסי תנועה קבועים. "דפוס תנועה" הוא מושג המציין תבנית תנועתית (רצף, מגוון, כוח), שנוצרת כדרך התמודדות לא מודעת ואחר כך חוזרת על עצמה גם במצבים שבהם היא מחבלת ביכולת ההתמודדות. מידת הגמישות או הנוקשות של דפוסי התנועה היא אחד המדדים של תקינות או הפרעה נפשית.
בדימוי הגוף מתחברים באופן מובהק הגוף והנפש. האדם חווה את גופו דרך התנסויות (חוויות) משמעותיות של הנאה וכאב, מגע ותנועה ודרך יחסיו עם אחרים. דימוי גוף הוא תמונה פנימית לא מודעת של היסטורית יחסי האובייקט המוצפנת בצופנים גופניים. בטיפול אני אוספת מידע גופני-תנועתי רגשי . בטפול קימות דרכי התערבות שונות .ראוי לציין כי הטיפול בתנועה מלווה בשיחות, שמטרתן ליצור מחדש את החיבורים בין חוויות רגשיות ובין "הטקטיקות הגופניות" המהוות אחד מאמצעי ההתמודדות של האדם.
"האיבר היפה ביותר בגוף הוא התנועה" (רירי סילביה מנור)
